פסק-דין בתיק ע"א 6082/05

בעלי הדין מחזיקים בשלוש מתוך ארבע דירות בבית משותף, הנמצא ברח' רבי עקיבא 20 בירושלים. ההליכים בבית המשפט קמא נפתחו בתביעה שהגישו המשיבות 1 ו-2 (להלן - התובעות) כנגד המערער, המשיבה 3 ובעלה המנוח. בכתב התביעה התבקשו מספר סעדים, וביניהם צווים שעל פיהם יימנעו הנתבעים מלהפריע לתובעות לבצע תיקונים בחלקים שונים של המבנה. בעקרו של דבר, היה מדובר בתיקון גרם מדרגות ופודסט המוליכים לדירת המשיבה 3 ובתיקון קיר חיצוני של דירת התובעות, קיר הגובל בחצר המוחזקת על ידי המערער. בית משפט השלום (כב' השופטת מ' אביב), קיבל בעיקרה את תביעת התובעות בנושאים הנ"ל.

בנוסף, תבעו התובעות פיצוי בגין עגמת נפש, אי-נוחות ופגיעה בזכויות קנייניות בסכום שלא יפחת מ-20,000 ש"ח. בית המשפט חייב את המערער ואת המשיבה 3 בפיצוי בסכום של 20,000 ש"ח ליום הגשת התביעה. עוד חייב בית המשפט את הנתבעים בהוצאות משפט בסך 20,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 26.8.99.

בכתב התביעה נכללו סעדים נוספים, שחלקם נדחו על ידי בית המשפט. בערעור, אשר הוגש על ידי המערער בלבד, נטען הן כנגד הצווים שעניינם תיקון הליקויים במבנה, הן כנגד חיובו לשאת בהוצאות תיקונים אלה, והן כנגד החיובים הכספיים בהם חוייב. במועד הדיון בערעור התברר כי נושא התיקונים והנשיאה בעלותם, אינו רלוונטי עוד, והמערער צמצם את ערעורו לסוגיית החיובים הכספיים, כמו גם לענין הקביעות העובדתיות הכלולות בפסק הדין, שעל יסודן חוייב בחיובים אלה. המשיבה מס' 3, אשר בחרה שלא להגיש ערעור, הצטרפה לטענות המערער.

למקרא פסק הדין ופרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא, לא ניתן שלא להתרשם כי בעלי הדין אינם מגלים אותה מידה מינימלית של יחסי שכנות תקינים וסבירים שיש לגלותה, גם אם קיימים חילוקי דעות בין הדיירים בבית המשותף וגם אם דיירים אלה מתקשים למצוא שפה משותפת. גם הצעות שהועלו במהלך הדיון בערעור לא התקבלו בסופו של דבר. תביעה פשוטה יחסית שניתן היה לבררה בקלות ובמהירות, הפכה להליך רב-שנים, המחזיק מאות עמודי פרוטוקול, שהם תוצאה של עשרות ישיבות. כפי שציין בית המשפט קמא, וכפי שניתן להיווכח מההליך שלפנינו, חלק ניכר מהעניינים שהובאו לפני בית המשפט קמא התבררו כלא רלוונטיים והכבידו הכבדה מיותרת על בירור המחלוקות.

מסתבר, כי גם היום, לאחר סיום ההליך בבית המשפט קמא, לא פסקו המחלוקות בין הדיירים, ונמסר לנו כי בעלת הדירה הרביעית, אשר לא היתה צד להליכים דנן, פתחה זה עתה הליך נוסף לפני המפקח על רישום מקרקעין, בגדרו ניתן צו מניעה בקשר לביצוע עבודות תיקונים. המעט שניתן לומר הוא, שיש להצטער על כך שבעלי הדירות אינם מסוגלים לפתור מחלוקות פשוטות, שאינן כרוכות בעלויות משמעותיות, ולנהל חיי שיתוף תקינים וסבירים.

לענין ערעור המערער, וליתר דיוק, מה שנותר מערעור המערער, לא ראינו לנכון להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא. אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים, קל וחומר כשממצאים אלה מבוססים, בין היתר, על התרשמותה של הערכאה המבררת מהעדים שהופיעו לפניה. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים (המערער והמשיבה 3) פעלו באופן שגרם לתובעות נזק בכך שהן נאלצו להמשיך ולהתגורר בדירה שבבעלותן, כאשר הן סובלות מפגעי רטיבות, מבלי יכולת להגיע להבנות בדבר סילוק מפגעים אלה בצורה מוסכמת. איננו רואים לנכון להתערב במסקנה זו, אף אם ניתן להתרשם שגם התובעות לא טמנו ידן בצלחת ותרמו את חלקן לריבוי המחלוקות ולחוסר הגמישות המאפיין את כל הצדדים המעורבים. כמו כן, סכום הפיצוי שנפסק לתובעות, המצוי ממילא בשיקול דעת בית המשפט קמא, אינו מצדיק התערבותה של ערכאת הערעור.

אשר להוצאות המשפט, על אף שניתן היה לערוך את החיוב בהוצאות בדרך מדויקת ומקובלת יותר, לא ראינו להתערב גם בפריט זה. סך כל ההוצאות שנפסקו, כשהן משוערכות, מגיע לסכום של כ-27,000 ש"ח, ואין מדובר בסכום בלתי סביר לנוכח היקף ההתדיינות ותוצאותיה.

אנו דוחים את הערעור. בנסיבות הענין, אין אנו עושים צו להוצאות בערעור.

המזכירות תמציא העתקי פסק הדין לבאי-כח הצדדים.

ניתן היום, י' בניסן תשס"ה (19 באפריל 2005) בהעדר הצדדים.

ש ו פ ט                                     ש ו פ ט ת                                  ש ו פ ט ת          התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: